הפגוש הוא רכיב מבני המותקן בקצה הקדמי והאחורי של מכונית, המשמש בעיקר לספיגה והפחתת כוח הפגיעה בעת התנגשויות, במיוחד בנסיעה במהירויות נמוכות (כגון חניה או במקרה של תאונה קלה). מטרתו למזער נזקים לגוף ולרכיבים חשובים נוספים כגון מנוע, אורות או מערכת הפליטה, ולשפר את בטיחות הנוסעים.
תכונות ופונקציות עיקריות של הפגוש:
ספיגת השפעה:
פגושים עוזרים להפחית את האנרגיה המועברת במהלך התנגשויות במהירות נמוכה, ומונעים נזק חמור יותר למסגרת או לרכיבים הפנימיים.
הגנה על הולכי רגל:
העיצוב של פגושים מודרניים נועד לצמצם את הפגיעה בהולכי רגל במקרה של תאונות, עם קצוות מעוגלים ואזורים מתקפלים.
התקנת קבצים מצורפים:
פגושים מצוידים בדרך כלל בפנסי ערפל, חיישני חניה, לוחיות רישוי, מצלמות או ווי גרירה.
ערך אסתטי:
עיצוב הפגוש תורם למראה הכללי ולאווירודינמיקה של המכונית, כאשר פגושים רבים משולבים בצורה חלקה בחלק החיצוני של הרכב.
חומרים המשמשים לפגוש:
פלסטיק: רוב הפגושים המודרניים עשויים תרמופלסטי או פיברגלס, המספקים גמישות לעמוד בפני פגיעות קלות.
חיזוק מתכת: מתחת למעטפת הפלסטיק יש בדרך כלל מוט מתכת (פלדה או אלומיניום) להגברת החוזק.
קצף או בולם זעזועים: בחלק מהפגושים יש רפידות קצף בין מכסה המנוע והמסגרת כדי לספוג עוד יותר את אנרגיית ההשפעה.
סוג פגוש:
פגוש קדמי: ממוקם בקדמת הרכב, הוא מגן על המנוע, הגריל והפנסים.
פגוש אחורי: מותקן מאחור כדי להגן על תא המטען, מערכת הפליטה והפנסים האחוריים.
פגוש שטח: מיועד לרכבי שטח ומשאיות, עשוי בדרך כלל ממתכת כבדה כדי לעמוד בשטח קשה.
בעיות נפוצות עם פגוש:
שריטות ושקעים שנגרמו עקב פגיעות קלות.
התנגשות קשה יותר גרמה לשבירת הפלסטיק.
עקב תפסים או מחברים פגומים, הפגוש רופף.
אם לא מתוחזק, פגוש המתכת יחליד.
בקיצור, הפגוש עוסק לא רק במראה, אלא גם בפונקציונליות, תורם לבטיחות הרכב ולאסתטיקה עיצובית.